טפילים מסוגים שונים במערכת העיכול עלולים לגרום למחלות בילדים. הטפיל הנפוץ ביותר הוא התולעים, בלשון העם, או תולעי האוקסיוריס (Enterobius vermicularis).

בארה"ב נמצאו טפילים אלו כבחמישית מכלל הילדים. תולעי אוקסיוריס בוגרים נראים כמקלונים דקיקים בעובי של חוט תפירה דק, בצבע לבנבן ובאורך כ-5-10 מ"מ. טפילים אלו חיים במערכת העיכול התחתונה ונודדים, בד"כ בשעות הלילה, לעבר העור מסביב לפי הטבעת, שם מטילות הנקבות את ביציהן. הגרד העז המוכר לכם נובע מגירוי מקומי שיוצרת מעטפת הביצים. בשעה שהפעוט או הילד מגרדים באזור ההטלה – נדבקות ונאספות ביציות בכף היד ומתחת לציפורניים. בשלב מאוחר יותר, כשהילד, כדרכם של ילדים, מחדיר ידו לפיו, הביצים נבלעות, חודרות למערכת העיכול ובתוך כשבועיים הופכות לתולעים בוגרות וכך חוזר על עצמו.

מסלול ההדבקה

הטפילים מועברים ומצויים רק בבני אדם ואינם מועברים ע"י חתולים, כלבים, שפנים, מכרסמים ושאר חיות מחמד. ביצי האוקסיוריס מועברות מילד לילד מהאצבעות ומכפות הידיים וכן מצעצועים משותפים, בגדים, כלי מיטה, מגבות משותפות, אסלות ועוד. בנוסף, תתכן הדבקה בדרך האוויר על ידי שאיפת ביצי הטפיל.

כיצד מתבטאת ההדבקה בטפיל?

לעיתים תכופות אין כל ביטוי לנוכחות הטפיל פרט לגילוי, לעיתים מקרי, של טפילים מסביב  לפי הטבעת.  שכיח גרד, אודם וגירוי של העור מסביב לפי הטבעת והעכוזים.  בדרך כלל  הגרד קל אולם לעיתים טורדני ומציק וגורם לשינה חסרת מנוח ולהתעוררות תכופה. לעיתים  הטפילים  מטפסים לתוך הנרתיק וגורמים שם גרד עז,  או מגיעים לפתח דרכי השתן(השופכה ( וגורמים לגירוי ולכאב בזמן מתן השתן.

כיצד יודעים שלילדכם יש תולעי אוקסיוריס?

אחת השיטות היעילות הנה הסתכלות בעזרת פנס כיס באזור פי הטבעת מספר שעות לאחר שילדך הלך  לישון. יש לחפש תולעים קטנות לבנבנות כפי שתוארו קודם. שיטות נוספות כוללות בדיקה במיקרוסקופ של ביצי תולעים בדגימת צואה טרייה וניסיון איסוף הביצים ע"י שימוש בסרט דביק scotch tape: יש להצמיד לפי הטבעת ומיד להסיר את הסרט הדביק, לקפל לשנים – הצד הדביק פנימה, ולהביא לבדיקה.

מה הטיפול בתולעים?

ישנן מספר תרופות. בשל העובדה שאינן יעילות כנגד ביצי הטפיל יש לחזור על הטיפול התרופתי שנית לאחר שבוע­ שבועיים, כדי להשמיד את הטפילים החדשים שבקעו מן הביצים. התרופות מאוד יעילות, כך שחזרה של טפילים נובעת מהדבקה חוזרת. כשקיים חשש שכל המשפחה נגועה, יש לטפל בכולם בעת ובעונה אחת.

יחד עם הטיפול התרופתי יש לכבס את כל הבגדים והמצעים.

הגרד עלול להמשך מספר ימים: אמבטיות ישיבה, ניקוי העור המגורה ומריחה של משחות סטרואידים חלשות מספיקים. אין צורך לשנות דבר בכלכלת הילד או פעילותו.

כיצד למנוע הדבקה?

שטיפת ידיים לאחר בשימוש בשירותים, גזיזה וניקוי הציפורניים, שימוש במגבות נפרדות לכל אחד מבני המשפחה או ילדי הגן, ושיפור ההגיינה הכללית הם בין האמצעים המומלצים בכדי למנוע הדבקה.

עם זאת, יש לזכור שקשה מאוד למנוע את ההדבקה בטפילים אלו בגלל שכיחותם הגדולה באוכלוסיית הילדים.

האם קיים נזק בריאותי בגלל הטפילים?

טפילים אלו אינם גורמים לירידה בתיאבון, כאב בטן או חוסר עליה במשקל, חסר דם  אנמיה, עייפות או כל פעילות אחרת. יש המטילים ספק אף אם הם גורמים לכאב בטן.

סיכום

ניתן לומר שכל עוד ילדים מתרועעים ומשחקים יחד, תולעי האוקסיוריס ימשיכו להוות בעיה בריאותית. אין טעם לייסר את עצמנו ולחשוב שיכולנו למנוע את ההדבקה שכן קשה מאוד למנוע אותה. בד"כ התולעים האלו אינן גורמות נזק גופני והטיפול נגדן יעיל למדי.