סטומטיטיס

מידע כללי

סטומטיטיס היא מחלה שכיחה בילדים הנגרמת בעיקר ע"י וירוס הרפֶס סימפֶלקס. אין להיבהל מהשם הרפס, וכל הכתבות בעיתונות הפופולרית לא רלבנטיים למחלה או השלכותיה!!!!

אופייני לראות מעורבות של ריריות הפה, הלוע ולעיתים גם עור הפנים. הגיל האופייני הוא 6 חודשים עד 5 שנים, אם כי המחלה עלולה להופיע גם ביותר גדולים ואף במבוגרים. זה הביטוי בד"כ למגע הראשון עם הוירוס. ההרפס נוטה להישאר רדום בגוף, ובד"כ מתפרץ כפצעי חום על או סביב השפתיים, במחלות חום, בעת לחץ נפשי או גופני, בזמן המחזור וכו' (לא אצל כולנו).

צורת המחלה

מרבית הילדים עוברים את המחלה בצורה קלה – עם מספר מועט של נגעים בפה או כאב גרון קל. במקרים היותר קשים מופיעות שלפוחיות, כיבים ונגעים כואבים על השפתיים ובחלל הפה, כולל על הלשון, רירית הלחיים ובחלק האחורי של הלוע. החניכים מתנפחות, נעשות אדומות ומדממות בקלות למגע קל. נגעים אלה מלויים בד"כ באי שקט, חום גבוה עד 40-41 מעלות. הנגעים מלווים בכאב, אי נוחות וריירת = הפרשת רוק מרובה. התיאבון ירוד ויש קושי בבליעה. יתכנו כאבי ראש וריח רע מן הפה. לעיתים מופיעה הגדלה ורגישות של בלוטות הלימפה בצוואר. העברת הוירוס לחלקי גוף אחרים ע"י רוק או מגע אצבעות או אף מציצת אצבע יגרמו להופעת שלפוחיות ופצעים על הפנים, הידיים ולעיתים נדירות אף במפשעות. ילדים עם אקזמה או מחלות עור אחרות עלולים לסבול יותר מאחרים, עקב התפשטות המחלה בעור המגורה. החום נמשך בד”כ 4-7 ימים וסה"כ המחלה עלול להמשך גם 10-14 ימים.

מתי לפנות לרופא?

יש לפנות לעזרה כל אימת שהנכם דואגים או חוששים לגבי המחלה.

יש לפנות בדחיפות לבדיקת רופא או טיפול כאשר ילדכם:
  • חלש מאוד

  • סובל משינויי התנהגות משמעותיים

  • פרכוסים, אפטיה, חולשה קשה וכו'

  • מסרב לשתות למעלה מ-6 שעות

  • מראה סימני התייבשות (לדוגמה מיעוט במתן שתן או יובש בריריות הפה)

  • נגעים בסמוך / בתוך העיניים

  • חום למעלה משבוע

  • החמרה במצב הנגעים לאחר שבוע של מחלה

טיפול

החשוב ביותר הוא לדאוג לשתייה מרובה, ובעיקר כאשר החום גבוה, שאז קיים איבוד נוזלים רב יותר. מומלצת שתית נוזלים צלולים: שלגונים וגלידה מומלצים. יש להימנע ממאכלים חמוצים, מלוחים או מתובלים. במקרים הקשים יש צורך בעירוי נוזלים לתוך הוריד. יש להוריד את החום ולשכך כאבים על ידי אקמול. משחות למריחה של ריריות הפה המכילות חומרי אלחוש מקומי משפיעות זמנית בלבד ועלולות לגרום נזק משני היות והרריות מדממות בקלות. אין מקום למתן תכשירים אנטיביוטיים במחלה זו, היות ווירוס ההרפס איננו רגיש לאנטיביוטיקה. הטיפול בזובירס לא יעיל, ובסדרות גדולו של ילדים שטופלו, קיצר משך המחלה בממוצע מ-6 ימים ל-5 ימים.

הדבקה

ילדים עם הרפס בחלל הפה מדבקים כל עוד יש נגעים ברירית הפה, והפצעים על העור לא הגלידו. יש להימנע ממגע עם רוק החולה, או עם הפרשות מנגעים טריים. במידה ונוצר מגע כזה יש לשטוף את האזור עם מים חמים וסבון. יש להפריד את כלי האוכל, הבגדים וכלי המיטה, ובעיקר המגבות של הילד החולה משאר בני הבית. יש למנוע מגע של ילד חולה עם תינוקות קטנים מתחת לגיל חודש, עם חולים המטופלים בתרופות ציטוטוקסיות נגד סרטן או מינונים גבוהים של סטרואידים, חולים הסובלים מחסר אימוני, מחלות ממאירות ומחלות עור.

חזרה לפעילות

ניתן להחזיר את הילדים לפעילות מלאה כאשר יורד החום, והנגעים בפה החלימו. אין למנוע השתתפות של ילדים עם  פצעי חום מפעילות קבוצתית, אולם יש להפריד את חפציהם האישיים.